שירים לעמליה

אִמָּא נָסְעָה

אִמָּא נָסְעָה רָחוֹק

לְמָקוֹם שָׁלֵו, גָּשׁוּם וְיָרֹק.

אִמָּא לָקְחָה מְעִיל מֵהָאָרוֹן,

לָקְחָה סְפָרִים מֵהַמַּדָּף בַּסָּלוֹן,

לָקְחָה אֶת הָעֵט הַשָּׁחֹר, הַיָּקָר,

וְחָבְשָׁה כּוֹבַע אָדֹם מְהֻדָּר.

הִיא הִבְטִיחָה לַחֲזֹר עִם מַתָּנָה גְּדוֹלָה,

שַׁרְבִיט מִזָּהָב אוֹ מְכוֹנִית כְּחֻלָּה,

אֲבָל אִמָּא עַכְשָׁו רְחוֹקָה,

אוּלַי הִיא בִּכְלָל בַּיָּרֵחַ,

וְהַבַּיִת רֵיק, נִשְׁאַר רַק הָרֵיחַ!

בַּגָּן הַיּוֹם הַבֻּבּוֹת לֹא רָצוּ לְשַׂחֵק,

לֹא לְטַיֵּל בָּעֲגָלָה, לֹא לְהִסְתָּרֵק.

הַכַּדּוּר לֹא הִצְלִיחַ לִקְפֹּץ,

הַמְּכוֹנִיּוֹת לֹא הִשְׁתַּתְּפוּ בְּמֵרוֹץ,

הַצְּבָעִים צִיְּרוּ עֲנָנִים, גֶּשֶׁם וְצֵל,

הַסּוֹף הַטּוֹב שֶׁל הַסִּפּוּר הִתְקַלְקֵל,

וְהַחֲתַלְתּוּל שֶׁגָּר בֶּחָצֵר

יָשַׁב לְבַדּוֹ עַל הַגָּדֵר,

מִדֵּי פַּעַם הִבִּיט לְאָחוֹר,

חִכָּה שֶׁאִמָּא שֶׁלּוֹ תַּחֲזֹר.

סִירָה

הַגַּנֶּנֶת הֵבִיאָה הַיּוֹם גַּלְעִין,

חָרְצָה בּוֹ שֶׁקַע קָטָן בְּסַכִּין,

הִכְנִיסָה מַקֵּל, הִדְבִּיקָה מַפִּית

וְשָׁלְחָה אוֹתוֹ לָשׁוּט בְּתוֹךְ גִּיגִית.

גַּמָּד

בַּגָּן שֶׁלָּנוּ סִפְּרוּ עַל גַּמָּד מְאֻשָּׁר,

כָּל הַיּוֹם הוּא רוֹקֵד תַּחַת פִּטְרִיָּה וְשָׁר.

אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם הוּא נִשְׁכָּב עַל הַדֶּשֶׁא הַלַּח

וְנֶאֱנָח, "אוֹי-יוֹי-יוֹי, טוֹב לִי כָּל-כָּךְ!"

קוֹסֶמֶת

הִיא יוֹדַעַת לִצְחֹק כְּשֶׁעָצוּב,

לַהֲפֹךְ יַתּוּשׁ לְפַרְפַּר וְנָמֵר לִזְבוּב,

הִיא יוֹדַעַת לִפְתֹּחַ כָּל דֶּלֶת, כָּל כְּלוּב

וְלִמְצֹא אֶת הַשֶּׁמֶשׁ אִם הִיא נֶעֱלֶמֶת.

הַגַּנֶּנֶת שֶׁלָּנוּ קוֹסֶמֶת.

הִיא יוֹדַעַת לִשְׁמֹעַ כָּל רַחַשׁ וּצְלִיל,

לִבְנוֹת סִירָה מִנְּיָר וְלָשׁוּט לִבְּרָזִיל,

הִיא יוֹדַעַת לִרְקֹד אֲפִלּוּ עִם פִּיל

וּלְסַפֵּר עַל מָה הָרוּחַ חוֹלֶמֶת,

הַגַּנֶּנֶת שֶׁלָּנוּ קוֹסֶמֶת.

אֶתְמוֹל רָצִינוּ לִנסְֹעַ לְאֶרֶץ אַחֶרֶת,

מִיָּד הִגִּיעָה לַגָּן סְפִינָה מְפֹאֶרֶת,

הִפְלַגְנוּ רָחוֹק עַל שְׁבִיל שֶׁל חָלָב,

פָּגַשְׁנוּ בְּבַת הַטּוֹחֵן וּבְדַג הַזָּהָב

וּבַלַּיְלָה חָלַמְנוּ עַל טַוָּס יְפֵה-זָנָב.

לְאָן נִסַּע אִתָּהּ הַיּוֹם, לְאָן נַגִּיעַ?

אוּלַי נָבִיא לִיצוּרֵי הַפֶּרֶא כֶּתֶר וְגָבִיעַ?

אֶת הַיְפֵהפִיָּה הַנִּרְדֶּמֶת נָעִיר בִּנְשִׁיקָה,

נַהֲפֹךְ נָחָשׁ לִצְפַרְדֵּעַ וּצְפַרְדֵּעַ לְמַלְכָּה,

אִם נִתְעַיֵּף, נִשְׁלֹף סוּס מִתּוֹךְ בֵּיצָה

וְנָשׁוּט אִתּוֹ הַבַּיְתָה בְּתוֹךְ כּוֹבַע עִם נוֹצָה.

יוֹם הֻלֶּדֶת

רַע לִי, רַע לִי, רַע וָמַר,

יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלִּי נִגְמַר!

נִגְמְרוּ הַשִּׁירִים, הַמִּשְׂחָקִים,

נִגְמְרוּ שַׂקִּיּוֹת הַמַּמְתַּקִּים,

נִגְמְרָה הָעוּגָה עִם הַנֵּרוֹת,

הַבַּלּוֹנִים הוּסְרוּ מֵהַקִּירוֹת,

כְּבָר לֹא מְנִיפִים אוֹתִי עַל כִּסֵּא

וְקוֹרְאִים: אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלשׁ!

זֵר הַפְּרָחִים הוּסַר מֵהָרֹאשׁ,

הַמַּתָּנוֹת נִפְתְּחוּ וְהֻנְּחוּ בַּצַּד,

כֻּלָּם הָלְכוּ, לֹא נִשְׁאַר אַף אֶחָד.

אֲנִי רוֹצָה לְקַשֵּׁט מֵחָדָשׁ אֶת הַקִּירוֹת,

לְמַלֵּא עוֹד מַמְתַּקִּים בְּשַׂקִּיּוֹת,

לִלְבּשׁ אֶת אוֹתָהּ שִׂמְלָה

וּלְהַתְחִיל הַכֹּל מֵהַתְחָלָה:

הָעוּגָה תַּחֲזֹר לִהְיוֹת עֲגֻלָּה וְיָפָה,

אֲכַבֶּה שׁוּב אֶת הַנֵּרוֹת בִּנְשִׁיפָה,

יָנִיפוּ אוֹתִי פַּעַם נוֹסֶפֶת עַד הַתִּקְרָה,

כָּל הַיְלָדִים שֶׁהָלְכוּ יָבוֹאוּ מִיָּד חֲזָרָה,

יַעַמְדוּ סְבִיבִי וְיָשִׁירוּ עוֹד וְעוֹד וָעוֹד,

בַּיַּעַר-בַּיַּעַר, בַּיַּעַר נִרְקֹד-נִרְקֹד,

יְצַלְצְלוּ בִּמְצִלְתַּיִם, יַכּוּ חָזָק בַּתֹּף –

כִּי לֹא לְכָל יוֹם הֻלֶּדֶת חַיָּב לִהְיוֹת סוֹף!

שִׁיר לַאֲבִיגַיִל

בּוֹאִי אֵלַי, אֲבִיגַיִל, אֶתֵּן לָךְ חִבּוּק,

אֶתֵּן לָךְ שְׁלשָׁה כּוֹכָבִים וְצִמּוּק.

אֲנִי כְּבָר גְּדוֹלָה, כִּמְעַט בַּת חָמֵשׁ,

אַתְּ עוֹד קְטַנָּה וְרַכָּה כְּמוֹ מִשְׁמֵשׁ.

בּוֹאִי אֲסַפֵּר לָךְ סִפּוּר שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת

עַל דֻּבּוֹן וְאַרְנֶבֶת שֶׁנּוֹסְעִים בָּרַכֶּבֶת,

אוֹ אוּלַי אַתְּ רוֹצָה שֶׁאֲצַיֵּר לָךְ צִיּוּר?

הִנֵּה יַלְדָּה עִם תַּלְתַּל וְכַדּוּר.

שְׁבִי לְיָדִי, אֲבִיגַיִל, נֹאכַל דְּבַשׁ בְּכַפִּית,

וַאֲגַלֶּה לָךְ בְּסוֹד מַה קָּרָה לְלִכְלוּכִית.

אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה, אַתְּ שֶׁלִּי לְתָמִיד,

הִסְתַּכְּלִי, הַחשֶׁךְ פָּחוֹת מַפְחִיד.

הָעֶרֶב אֶתֵּן לָךְ לְטַפֵּל בַּבֻּבָּה מִרְיָם –

הִיא חוֹלָה, הַמֵּצַח שֶׁלָּהּ חַם –

אֶתֵּן לָךְ אֲפִלּוּ אֶת הַכָּחֹל שֶׁל הַיָּם,

רַק בְּבַקָּשָׁה, שֶׁיִּזְכְּרוּ כֻּלָּם:

אֲנִי הָיִיתִי קֹדֶם בָּעוֹלָם.

מַתָּנָה

נִכְנַסְתִּי עִם אַבָּא לַחֲנוּת בַּכִּכָּר,

שָׁאַלְתִּי, מַה נִּבְחַר, בֻּבָּה אוֹ קַטָּר?

הֶחְלַטְנוּ: גַּמָּד עִם פַּעֲמוֹן!

הִתְחָרַטְנוּ וְלָקַחְנוּ עֲפִיפוֹן.

הִסְתַּכַּלְנוּ שׁוּב, בָּדַקְנוּ יָפֶה-יָפֶה

וְיָצָאנוּ דּוֹהֲרִים עַל סוּס-מַטְאֲטֵא.

כַּדּוּר

אַבָּא הֵבִיא כַּדּוּר מְיֻחָד,

כָּל-כֻּלּוֹ רַק שׁוֹקוֹלָד.

לִקַּקְתִּי קְצָת, לְאַט-לְאַט,

אַךְ הוּא כְּבָר נֶעֱלַם בְּבַת אַחַת!

פֶּצַע

לְאַבָּא שֶׁלִּי יֵשׁ פֶּצַע, הוּא רָץ וְנָפַל,

מֵאָז אֲנִי לֹא רוֹצָה לִבְנוֹת אִתּוֹ מִגְדָּל,

גַּם לֹא לְהִתְנַדְנֵד אִתּוֹ עַל הָעַרְסָל,

אֲנִי לֹא רוֹצָה שֶׁיִּקַּח אוֹתִי עַל הַיָּדַיִם,

אֲפִלּוּ לֹא שֶׁיָּעִיף אוֹתִי לַשָּׁמַיִם,

אֶמְסֹר לְמִישֶׁהוּ אַחֵר כַּדּוּר,

בָּעֶרֶב אֲסַפֵּר לְעַצְמִי סִפּוּר,

לֹא אִכְפַּת לִי מַה הוּא הֵבִיא בַּתִּיק,

הַפַּרְצוּף שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בִּכְלָל לֹא מַצְחִיק,

שׁוּם דָּבָר לֹא יַעֲזֹר, אֲנִי רוֹצָה שֶׁיֵּלֵךְ עַכְשָׁו

וּמוּכָנָה שֶׁיַּחֲזֹר רַק אִם הַפֶּצַע יַעֲבֹר.

שִׁיר דָּדָה

דָּדָה

דָּדָה הִיא כְּמוֹ יַהֲלוֹם,
כְּמוֹ חִיּוּךְ, כְּמוֹ חֲלוֹם,

דָּדָה הִיא תָּמִיד פִּתְאֹם,

הִיא שֶׁלִּי בְּכָל מָקוֹם.

יֵשׁ לִי דָּדָה שׁוֹקוֹלָדָה,

צִבְעוֹנִית כְּמוֹ מַרְמֵלָדָה,

עֲגֻלָּה כְּמוֹ דֻּבְדְּבָן,

זֹאתִי דָּדָה? כַּמּוּבָן!

הוֹפּ לִי דָּדָה דִּיגִידָן,

הוֹפּ לְשָׁם וְשׁוּב הִיא כָּאן,

מְעַנֶּגֶת כְּמוֹ דִּגְדּוּג,

דָּדָה הִיא קְפִיצָה, דִּלּוּג.

דָּדָה פִּינְג וְדָדָה פּוֹנְג,

מְעִירָה אוֹתִי דִּינְג דּוֹנְג,

מְמַלֵּאת אוֹתִי בְּטוֹב,

מְמַלֵּאת אֶת כָּל הָרְחוֹב.

יֵשׁ לִי דָּדָה מְפֹאֶרֶת,

אֵין כָּזֹאתִי לְאַחֶרֶת,

הִיא שֶׁלִּי, שֶׁלִּי מְאֹד,

דָּדָה, דָּדָה, עוֹד וָעוֹד!

כְּשֶׁנָּעֳמִי צוֹחֶקֶת

נָעֳמִי עוֹד לֹא יוֹדַעַת לָלֶכֶת וּלְדַבֵּר,

גַּם לֹא לִרְקֹד וּלְצַיֵּר,

הִיא לֹא יוֹדַעַת שֶׁבַּיָּם יֵשׁ גַּלִּים,

שֶׁהָעֵץ יָרֹק כִּי יֵשׁ לוֹ עָלִים,

שֶׁפַּעַם אוּלַי יִהְיוּ לָהּ תַּלְתַּלִּים.

נָעֳמִי עוֹד לֹא יוֹדַעַת שֶׁגַּם

הַכְּלַבְלַב אוֹהֵב לִינֹק,

שֶׁהַפֹּה קָרוֹב וְשֶׁהַשָּׁם רָחוֹק,

אֲבָל נָעֳמִי יוֹדַעַת לִצְחֹק.

וּכְשֶׁנָּעֳמִי צוֹחֶקֶת, צוֹחֵק הַיָּרֵחַ,

צוֹחֵק הָעַכְבָּר לֶחָתוּל וּבוֹרֵחַ,

צוֹחֵק גַּם דֻּבּוֹן, אוֹכֵל כַּף רִבָּה

וְנִרְדָּם בְּחֵיקָהּ שֶׁל אִמָּא-דֻּבָּה.

תָּמָר

כְּשֶׁתָּמָר נוֹלְדָה הָיָה מְאֻחָר,

אַךְ הָעוֹלָם זָרַח וְזָהַר,

כִּי הַשֶּׁמֶשׁ דָּחֲתָה הַשְּׁקִיעָה לְמָחָר

וְהֵאִירָה אֶת הַלַּיְלָה לִכְבוֹד תָּמָר.

הַיָּרֵחַ הָיָה מְאֻשָּׁר, הוּא שִׂחֵק

בִּמְקוֹם לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר,

שְׁנֵי דֻּבּוֹנִים שֶׁהִתְכַּרְבְּלוּ בַּשֶּׁלֶג הַקַּר

חָשְׁבוּ שֶׁהַחֹרֶף עָבַר וְקָפְצוּ לַנָּהָר,

וּשְׁנֵי קִפּוֹדִים מְבֻלְבָּלִים

יָצְאוּ לְחַפֵּשׂ אֶת הַכּוֹכָבִים בַּמִּדְבָּר.

לִכְבוֹד תָּמָר הַנָּמֵר נִהְיָה יוֹתֵר מְנֻמָּר,

הַטַּוָּס יוֹתֵר מְהֻדָּר וְהַיַּנְשׁוּף יוֹתֵר מֻכָּר.

כְּשֶׁתָּמָר נוֹלְדָה זוּג כַּלָּנִיּוֹת נִפְתַּח,

זוּג פַּרְפָּרִים פָּרַח, וּכְאֵב יָשָׁן נִשְׁכַּח.

הָעֵץ הִזְדַּקֵּף מוּל הָרוּחַ שֶׁהָלַךְ וְגָבַר,

וּלְפֶתַע עָלֶה נָשָׁר וְשָׁר: תָּמָר תָּמָר

בַּיָּם

אֲנִי חוֹפֶרֶת בּוֹר בְּכַף,

מְבִיאָה מַיִם בִּדְלִי,

מוּלִי הַיָּם, כֻּלּוֹ שֶׁלִּי!

גַּל

הִנֵּה גַּל! אֲנִי תּוֹפֶסֶת חָזָק בַּגַּלְגַּל.

עוֹד גַּל, עוֹד גַּל, אֲנִי חָגָה בְּמַעְגָּל.

לְפֶתַע נִרְגַּע הַיָּם, נִרְגַּע גַּם הַלֵּב,

רַק הָרֹאשׁ עוֹד מִסְתּוֹבֵב!

אַרְמוֹן

אֲנַחְנוּ בּוֹנוֹת אַרְמוֹן,

חוֹרְצוֹת בּוֹ דֶּלֶת וְחַלּוֹן

וּבֶחָצֵר חוֹפְרוֹת בְּאֵר.

הִנֵּה מַגִּיעַ גַּל,

גָּדוֹל, רוֹעֵשׁ, דּוֹהֵר!

בּוֹאִי נִבְרַח מַהֵר-מַהֵר,

נָקִים אַרְמוֹן אַחֵר.

שְׁקִיעָה

הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת לְתוֹךְ יָם כָּתֹם,

עוֹד מְעַט תֵּרָדֵם, עַל מָה תַּחֲלֹם?

נִלְחַשׁ לָהּ שִׁיר עֶרֶשׂ רָטֹב

עַל סִירָה, גַּלִּים וְיָרֵחַ צָהֹב,

נִפָּרֵד מִמֶּנָּה בְּרִקּוּד אַחֲרוֹן

וְנֵלֵךְ גַּם אֲנַחְנוּ לִישֹׁן.

הַזְּאֵב

עֲמַלְיָה לֹא פּוֹחֶדֶת מֵהַזְּאֵב,

הִיא יוֹדַעַת שֶׁהוּא גָּר רָחוֹק בַּיַּעַר,

שֶׁיָּרַדְנוּ לֶחָצֵר וְסָגַרְנוּ אֶת הַשַּׁעַר,

גַּם נָעַלְנוּ אֶת הַדֶּלֶת וְהִדְלַקְנוּ אוֹרוֹת.

עֲמַלְיָה לֹא פּוֹחֶדֶת מֵעֵינָיו הַשְּׁחֹרוֹת,

לֹא מִגּוּפוֹ הַכָּבֵד, הַמָּלֵא שְׂעָרוֹת,

לֹא מֵהַפֶּה הַגָּדוֹל שֶׁנּוֹטֵף רִיר,

שׁוּם זְאֵב לֹא מִתְחַבֵּא מֵאֲחוֹרֵי הַקִּיר.

עֲמַלְיָה לֹא פּוֹחֶדֶת מֵהַיְלָלָה הַצּוֹרֶמֶת,

הִיא יוֹדַעַת: זוֹ רַק הָרוּחַ בַּחוּץ נוֹהֶמֶת.

הִיא לֹא פּוֹחֶדֶת מֵהַחִיּוּךְ הָרַע שֶׁעַל פָּנָיו –

אִם הוּא יָבוֹא, הִיא פָּשׁוּט תִּמְשֹׁךְ לֹוֹ בַּזָּנָב.

עֲמַלְיָה לֹא פּוֹחֶדֶת, הִיא יוֹדַעַת שֶׁאֵין מִמָּה,

אֲבָל הַדֻּבּוֹן חוֹלֶה הַיּוֹם, וְהַבֻּבָּה נִרְדְּמָה –

אָז אוּלַי הָעֶרֶב לֹא נִקְרָא אֶת "כִּפָּה אֲדֻמָּה"?

בּוֹא אַבָּא

בּוֹא אַבָּא בּוֹא, כַּסֵּה אוֹתִי בַּשְּׂמִיכָה,

בּוֹא אַבָּא בּוֹא, לְחַשׁ לִי לֵיל מְנוּחָה,

בּוֹא אַבָּא בּוֹא, קָשֶׁה לִי הַלַּיְלָה לִישֹׁן,

בּוֹא אַבָּא בּוֹא, סַפֵּר לִי סִפּוּר אַחֲרוֹן.

סַפֵּר לִי עַל יַעַר רוֹחֵשׁ זְאֵבִים,

סַפֵּר עַל יַלְדָּה שֶׁאַחֶיהָ עוֹרְבִים,

סַפֵּר עַל תִּינֹקֶת שֶׁגָּרָה עִם דֹּב,

סַפֵּר עַל תַּנִּין שֶׁבָּלַע אֶת הָרְחוֹב.

סַפֵּר לִי, סַפֵּר לִי, סַפֵּר עוֹד וָעוֹד,

סַפֵּר עַד הַסּוֹף, גַּלֵּה אֶת הַסּוֹד,

עֲשֵׂה שֶׁהַבֹּקֶר יָבוֹא בְּקָרוֹב,

חַבֵּק אֶת הַדֻּבִּי שֶׁלִּי, הוּא רָטֹב,

בּוֹא אַבָּא בּוֹא – אַל תַּעֲזֹב.