לאורה ריבלין



מלווה בלהקת רוק ואוחזת בכוס מרטיני מלאה סודה – שרה לאורה ריבלין על האנשים הדמיוניים שחיים בתוכה. המוסיקה שהלחין שאול בסר, בניהולו האמנותי של ימי ויסלר (הבילויים), צובעת את השירים בשלל סגנונות. הערב מתחבר לכדי אוטוביוגרפיה קליידוסקופית הטוויה מחלומות. השירים של לאורה בעריכת נורית זרחי, מספרים בהשתאות וחמלה על אישה אלגנטית שמגורשת ממקום למקום, על הורים שהתכווצו לשטרות בארנק, על בעל שבוגד באשתו ושוקע בתפירה של צעיפי משי, מכתב התאבדות עליז משחקנית צעירה, סבתא שהנכד נופל לה פעמיים בשעה, מלחמות בקיץ, וחלומות בהקיץ.


לאורה ריבלין בפייסבוק

נאום פרס התיאטרון

תודה לאקדמיה, לבית לסין לכל האנשים הנפלאים שם. תענוג. ואיזה עונג לדבר ולחיות בתוך התרגום הנהדר שלך, דורי פרנס. ולעבור תהליך חזרות מרתק איתך, אבישי מילשטיין. ושני פרטנרים כמו ויטאלי פרידלנדר ורפי תבור, צוות מושלם. ולך ציפי: אני אוהבת לעבוד איתך. זה חי, סוער זה לא סטרילי. ואני גם מחבבת ואף ויוצאת מעודדת שכבר שלושים שנה כל פגישה שאת מזמנת אותי אליה מתחילה: את יודעת, לגיל שלך אין הרבה תפקידים. ואני מבינה שאני מאד מבוגרת. ואת ממש לא... ותודה למאיר קוטלר היקר.. הסוכן שלי.

ואני פונה אלייך השרה החדשה שלנו לתרבות וספורט מירי רגב, ברכות!! כמעט שקלתי לוותר על אפשרות קבלת הפרס ורק כדי לא לדבר את מה שנאמר ולא הובן בגלל אי רצון להבין וזאת אחת הרעות החולות ב"תרבות" שלנו, חוסר הרצון לשמוע.
הרבה נאמר בימים האחרונים.. אנחנו מיעוט.. לא מיעוט כזה קטן, אמנם, השרירים אצלנו .. זה לא הדבר החזק. אנחנו אף פעם לא איימנו על חייו של איש. ודיברו גבוהה גבוהה ופירשו נמוך מתחת לחגורה והזכירו מה זה דמוקרטיה והרבה דברים חשובים שבנפשנו.. הכל כבר פתוח על השולחן כולל גם החוק להאכלה בכפייה..
אז אני לא אכביר במלים. ציטוט של פרופסור ישעיהו ליבוביץ (שהיה איש דתי מאד): "כשאדם מקבל את הדיעה שה"מדינה" "האומה" "המולדת" "הביטחון" וכו' הם הערכים העליונים, ושהנאמנות ללא תנאי לערכים אלה היא חובה מוחלטת וקדושה, הוא נעשה מסוגל לבצע כל מעשה תועבה למען האינטרס המקודש הזה, ללא נקיפת מצפון. דבר זה כוחו יפה לא רק לגבי אדם במשטרים טוטאליטיארים, אלא לגבי כל אדם, גם לגבי האדם היהודי אם הוא נתפס להאלהה של המדינה"
אנחנו אוהבים את המקום הזה. אין מונופול על זה. לא לימין ולא לשמאל. יש לנו שורשים עמוקים כאן בארץ הזאת מדורי דורות. זו השפה שלנו אין לנו מקום אחר לחיות וליצור בו. ויושב פה עוד עם, ששורשיו כאן ואוהב מאד את אדמתו, ויש לו זכויות עליה, והוא קשור אליה בנימי נפשו וזכויותיו נרמסות, ואיך לא יתקוממו בכל דרך כדי שיספרו אותם. כך גם אנחנו הקמנו מדינה. ההתקוממות הזאת כואבת לנו במקומות רגישים ולא צפויים, והכיבוש הזה הוא כיבוש משחית. משחית הכל. ואין כאן ממשלה עם תכנית פוליטית. יש פוליטיקה קטנה. יש שממה. והאומנות כשהיא טובה היא מורכבת אבל היא תמיד פוליטית. מתקוממת ומקוממת חושפת את מה שאנחנו פוחדים לחשוב.... ופותחת צוהר לראות את מה שמעדיפים לטאטא מתחת לשטיח. ואנחנו נמשיך להביא את ההתקוממות שלנו נגד העוול הזה ועוד עיוותים חברתיים ואישיים אחרים תמיד. כי כאלה אנחנו. זה צרוב אצלנו בדי.אן. איי. גם אם למראית עין נתקפל, (כי השרירים לא.. מפותחים) בסוף זה פורץ ומתפוצץ החוצה.
לא ייתכן שאת לא יודעת: אנחנו ההסברה הטובה ביותר שאת יכולה לחלום עליה.
וחשוב לנו שהנוער שלנו לא יבוסס בשקר. בסיסמא השווא שאנחנו נפלאים אך נרדפים. כי רק חשיפת האמת ואפשרות ויכוח ודיון נוקב ופתוח יחזקו אותו. ואני מציעה גם לשר החינוך ולשר התיירות יריב לוין עם היוזמות ל"חינוך מחדש", שבתוך הטיולים השנתיים של בתי הספר בארץ במערת המכפלה ובאירופה ישולבו גם טיולים להכיר את שכננו הקרובים: במחנות הפליטים למיניהם במחסומים וכדאי גם ליישובי הדרום שעסקיהם קורסים ממבצע למבצע!
נאפשר לשכל הישר שלו, של הנוער הנהדר שלנו, של הילדים, של הנכדים שלי: אפשרות לבנות את השקפת העולם שלהם, לפני שעושים שימוש ציני נוראי בתום ובהתלהבות הנעורים הנהדרת שלהם ושולחים אותם להילחם להיפצע וליהרג.
אנחנו כולנו: ימין ושמאל, חרדים, חילוניים עדיין מחויבים לעקרונות שנחתמו במגילת העצמאות. מדינה שתהא מושתת על יסודות החירות, הצדק והשלום .. תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון.