מכתבי אהבה ☆ שילה פרבר

חזרה לעמוד הדיסקוגרפיה

מילים ולחן: שילה פרבר 

הציפורים כולן כבר עפו
לארצות החום
קר בחוץ, גם פה לא משהו
גשם כל היום

רק ציפור אחת
על גג הבית שממול
טיפות נושרות על נוצותיה
כנפיה לא יישאו אותה
יותר לשום מקום

הן ציפורים יודעות מראש
מתי יבוא מבול
למה לא נשמרת גם את
מכאב צפוי

וגם אני, לו יכולתי
הייתי שוב חוזרת על הכול
מתנפצת שוב, חיה שוב
נשטפת במבול
ואוהבת בלי גבול
באהבה נואשת, בלי סיכוי
מתנפצת שוב, חיה שוב
נשטפת במבול

כן, גם אני ידעתי פעם
לראות רק מרחקים
ארצות החום תמיד חיכו לי
שלוש מאות בתים

איכשהו תמיד הצלחתי
לרחף מעל
ושום דבר לא נגע בי
הכול לקחתי קל

מגובה עננים
הכל נראה קטן ודל
חשבתי שאני ברוכה
שיש לי מזל

הלוואי לו יכולתי
הייתי שוב חוזרת על הכול
מתנפצת שוב, חיה שוב
נשטפת במבול
ואוהבת בלי גבול
האהבה נושאת, בלי סיכוי
מתנפצת שוב, חיה שוב